בן חמו נ' המגן חברה לבטוח בע"מ ואח'

החלטה

זוהי תביעה עפ"י חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: חוק פלת"ד) בגין תאונת דרכים נטענת מיום 14.6.98. מומחה בתחום האורטופדי, ד"ר הנדל קבע שלתובעת לא נותרה כל נכות כתוצאה מהתאונה הנטענת בתחומו. לדעתו, ככל שקיימת בעיה אורגנית הרי שאין היא בתחומו ויש מקום לשקול מינוי נוירולוג. בעקבות זאת מונה הנוירולוג פרופ' יעקב ורדי כמומחה מטעם בית-המשפט. בשכר טרחתו נשאה התובעת. הוא קבע, שלתובעת מכלול תופעות שאינן עולות בקנה אחד האחת עם השנייה וכן עם מנגנון התאונה. על מנת לערוך את אבחנתו המבדלת, נשלחה התובעת להערכה נוירו פסיכולוגית שהעלתה כי לא מדובר בהתחלות (malingering) אך יתכן שמדובר בהפרעת סומטיזציה. על סמך המלצת פרופ' ורדי מונה ד"ר קריצ'מן כמומחה בתחום הפסיכיאטרי. שכר טרחתו של ד"ר קיצ'מן הושת, במימון ביניים, על התובעת. כעת מבקשת התובעת עיון חוזר בהחלטה. לטענתה, היא נאלצה להפסיק את לימודי הדוקטורט שלה כתוצאה ממצבה ואין בידה לממן את עלות הבדיקה משלא יכולה להתפרנס בעבודתה כדוקטורנטית באוניברסיטה. עוד טוענת התובעת כי ההליך עד כה גרר עלויות רבות אשר ממילא הכבידו עליה ואין היא יכולה לשאת בעלויות נוספות הנלוות להליך. להשלמת התמונה, ציינה התובעת כי אף אביה נקלע בצרפת לקשיים כלכליים והפסיק להעביר לה כסף. התובעת צירפה לבקשתה תצהיר ותדפיס חשבון הבנק בו מתנהל חשבון העו"ש שלה בישראל. הנתבעת השיבה כי בקשות לעיון מחדש הן בעצם בקשות ערעור מסוות וכי אין לבית המשפט סמכות לשמש כערכאת ערעור על החלטותיו. לגופו של עניין, מציינת הנתבעת כי מתדפיסי חשבון הבנק של התובעת ניתן לראות שמצבה הכלכלי של התובעת אינו בכי רע כנטען וכי החשבון נגמר ביתרת זכות של 5,380 ₪. כן מצביעה הנתבעת על תשלום שכר לימוד כ- 12 ימים לפני המועד בו התובעת טוענת שהפסיקה את לימודיה. לטענת הנתבעת, התובעת אף לא הוכיחה את הפסקת תמיכת ההורים, לא הסבירה מדוע לא ניסתה לקבל הלוואה לצורך מימון חוות הדעת ולא ברור אילו עוד חשבונות מתנהלים על שמה בחו"ל.

ראשית, נזכיר, שבית-המשפט מוסמך לשנות מהחלטות ביניים שלו, הדבר אינו מחייב בקשת רשות ערעור. לגוף הבקשה: בתביעת נזיקין רגילה, התובע הוא זה שנדרש להוכיח את רכיבי תביעתו, בין השאר, בחוות דעת רפואיות ולרוב תוך השקעה כספית לא מבוטלת. בהליכים לפי חוק פלת"ד נקבעו סדרי דין המקלים עמו מאוד. לעתים קרובות, אולי אף לרוב, הנתבעים הם שנושאים בעלות הוכחת המצב הרפואי ודומה שנטיית בתי-המשפט היא להטיל על התובעים את מימון הכנת חוות-הדעת במקרים שעצם קיום הנכות מוטל בספק, או שיש ספק בקשר הסיבתי בין הנכות לבין התאונה. בנסיבות כאלה הטלת מימון הכנת חווה"ד על התובעת מהווה מנגנון המונע את הליך מינוי המומחים מהפםיכה ל"מסע דייג", שעלויותיו הגדולות מוטלות על נתבע שעילת התביעה נגדו לא בוססה עדיין.

עניינה של התובעת יוצא דופן. שני מומחים שבדקו אותה לא מצאו קשר בין מצבה לבין התאונה – ובשכרו של אחד מהם כבר נשאו הנתבעים. הצורך במינוי פסיכיאטר עלה מתוך ההערכה הנוירופסיכולוגית, אך הקשר הסיבתי בין המצב הנפשי לבין התאונה מוטל בספק לא קטן: מהחלקים שצוטטו ממסמך זה בחוות-דעת פרופ' ורדי עולה תמונה לא נוחה לפיה הקשר הסיבתי בין התאונה לתופעה הפסיכיאטרית הנטענת אינו מבוסס היטב. מהחלקים המצוטטים עולה האפשרות כי מצבה הנפשי של התובעת אינו נובע מהתאונה אלא בעיקר מניתוקה מההורים והפסקת התמיכה שלהם ומהקשיים הנפשיים המלווים למעבר ולחיים בארץ זרה ללא תמיכה. במצב עניינים זה, נראה כי אך מוצדק להטיל את מימון חוות הדעת על התובעת. התובעת טוענת כי מצבה הכלכלי אינו מאפשר את מימון הכנת חוו"ד המומחה. המידע שהביאה נראה חלקי מאוד ולא שוכנעתי בחוסר היכולת הכלכלית. מכל מקום, בנסיבות שפורטו, איני רואה מנוס מכך שהתובעת תוציא מכיסה את ההוצאה הדרושה כדי לאפשר לה נסיון שלישי לקשור את מצבה הנטען לתאונה. אשר על כן, ההחלטה להשית על התובעת את שכר טרחת המומחה בתחום הפסיכיאטרי בעינה עומדת.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ב, 05 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: